גבורות גשמים

מן הים אל העננים

מעלה נשיאים

בשנה ממוצעת יורדים על ישראל כ-6–7 מיליארד מטר מעוקב של גשם. כדי שהמים האלה יעלו אל העננים, השמש צריכה קודם להפוך אותם לאדים, והאנרגיה שנדרשת לכך שווה לכ-50–65 שנות צריכה של כל החשמל בישראל.

מַעֲלֶה נְשִׂאִים מִקְצֵה הָאָרֶץ

תהלים קלה, ז

הרד״ק: "נשיאים" הם העננים, והם נקראים כך כי הם מתנשאים למעלה מן הארץ. "קצה הארץ" הוא הים – משם הם עולים.

מן הים אל היבשה

משיב הרוח

כ-90% מהגשם השנתי בישראל קשור לסופות החורף של הים התיכון, ה"שקעים הקפריסאיים". ובכל העולם, האטמוספרה מעבירה מן האוקיינוס אל היבשה, נטו, כ-40,000 קילומטר מעוקב של מים בשנה. הכנרת מכילה כ-4 מיליארד מ״ק (כשהיא מלאה), כלומר כ-10,000 כנרות – בכל שנה.

הִנֵּה עָב קְטַנָּה כְּכַף אִישׁ עֹלָה מִיָּם
...וְהַשָּׁמַיִם הִתְקַדְּרוּ עָבִים וְרוּחַ, וַיְהִי גֶשֶׁם גָּדוֹל

מלכים א יח, מד–מה

אליהו על הכרמל: ענן קטן עולה מן הים, אחריו עננים ורוח, ובסוף גשם גדול. קודם הרוח, ואחריה הגשם.

בתוך הסערה

ברקים למטר

בתוך הענן, גבישי קרח וגרגרי ברד רך מתנגשים בלי הרף, והענן נטען בחשמל. הברק מחמם את האוויר סביבו לכ-28,000° מעלות, פי חמישה בערך מפני השמש (כ-5,500° מעלות). האוויר הלוהט מתפשט בבת אחת, וזה הרעם.

הקול עובר קילומטר בכשלוש שניות: ספרו מהברק עד הרעם וחלקו בשלוש. ובכל שנייה יש על פני כדור הארץ כ-40 ברקים (מדידות לווין: כ-44 בשנייה).

בְּרָקִים לַמָּטָר עָשָׂה

תהלים קלה, ז

הרד״ק: פלא גדול – הברקים הם אש, והמים אינם מכבים את האש.

על הרעמים ועל הרוחות ועל הברקים אומר:
ברוך... שכחו וגבורתו מלא עולם

משנה, ברכות ט, ב

משנה ברורה (רכז, ה): נוהגים לברך על הרעם "שכחו וגבורתו", כי בו נראית גבורתו יותר, ועל הברק "עושה מעשה בראשית". אבל באמת כל אחת מהברכות שייכת לשניהם.